"לימודים הם טעם החיים.. ללמוד כל החיים, כי שום דבר אחר לא נותן סיפוק והנאה".
"כחמישה חודשים לאחר שנולדתי, באוקטובר 1941, נשלחו כל יהודי העיירה למחנות שבטרסניסטריה, וכך גם כל בני משפחתי, שנלקחו למחנה שנקרא מוגילוב פודולסק.
שנה לאחר מכן נשלחנו סבתי ברטה הרט ואני ברכבת למחנה פצ'ורה. זה היה מחנה הרעבה, שאליו נשלחו 3,400 אימהות וילדים. ברגע האחרון השליכה אותי סבתי מהרכבת לאדם שעמד בקרבתה והכיר את משפחתי. הוא החזיר אותי להוריי, שלא היו באותו זמן במחנה, והציל אותי. סבתי הצליחה לברוח מהמחנה, אך נתפסה והוחזרה אליו. כשברחה בפעם השנייה הצליחה להגיע למחנה מוגילוב, שבו הייתי עם הוריי. באותו זמן חליתי בטיפוס, סבתי נדבקה ממני ונפטרה תוך זמן קצר.
לאחר שהצבא הרוסי שחרר בשנת 1944 את המחנה, הסתובבתי עם אימי בין המחנות השונים. אבי גויס לצבא האדום, שלחם במלחמה נגד יפן. באפריל 1945 חזרנו לעיירת הולדתי, אך רק באפריל 1946 שוחרר אבי מהצבא האדום ושב הביתה. בשנת 1947 נולדה אחותי קלריסה, שבארץ נקראה יעל.
באוקטובר 1963 עליתי עם הוריי ואחותי לארץ ישראל, לירושלים. ב-1967 התחתנתי עם אשתי אלה, נולדו לנו 2 בנות, 4 נכדים ו-2 נכדות. היום אני מתגורר בדיור מוגן בירושלים."
Harry Gimpowitz – born in 1940 in Gura Humorului in Romania
“You need luck in life.”
“About five months after I was born, in October 1941, all the Jews of the town were sent to the Transnistria camps, including all my family who were taken to a camp called Mogilev Podolsk.
A year after that, I was sent with my grandmother Bertha Hart on a train to Pechora. That was a starvation camp, where they sent 3,400 mothers and children. At the last moment my grandmother threw me from the train to a man who was standing nearby and knew my family. He took me back to my parents, who were not at the camp at that time, and saved me. My grandmother managed to escape from the camp, but she was caught and sent back there. When she escaped for the second time, she managed to reach Mogilov, where I was with my parents. At that time I caught typhus. My grandmother caught it from me and died soon afterwards.
When the Russian Army liberated the camp in 1944, I wandered with my mother around various camps. My father was recruited to the Red Army, which was fighting against Japan. In April 1945 we returned to my town of birth, but my father only returned home when he was released from the Red Army in April 1946. In 1947 my sister Clarissa was born, but in Israel she was called Yael.
In October 1963 I immigrated with my parents and sister to Israel, to Jerusalem. In 1967 I married my wife Ella. We have 2 daughters, 4 grandsons and 2 granddaughters. Today I live in sheltered housing in Jerusalem.”
