"חייכו, כי החיוך שווה המון והופך כל אדם ליותר אנושי".

"נולדתי למשפחה, שבה היו שלושה בנים ובת. גרנו בבית קטן בעיירה קטנה. לא היו לנו הרבה, חיינו בדלות, אבל היינו מאושרים. אבי היה איש דתי, הוא עבד קשה כדי להביא אוכל הביתה. אני לא זוכר אותו, כי כשהייתי בן ארבע יצא מבית ולא חזר, ועד היום לא ידוע מה קרה לו. בבית דיברנו בפולנית או ביידיש.

ב-1945, כשהייתי בן אחת־עשרה, עליתי לארץ בספינת מעפילים, ברחתי בגלל הרדיפות. אימא שלי ביקשה שאעלה לבד כי טיפלה באותה עת באחיי, שנשארו בפולין. הם הגיעו לארץ רק כעבור שנתיים. כאן, בארץ, הכרתי את אהובה אשתי, כשהתחלתי לעבוד במשמר הכנסת. חבר הכיר בינינו, ומייד התאהבנו. נולדו לנו 3 בנות ובן, והיום אנחנו גרים בירושלים."

Natan Dagani – born 1934 in Hrubieszów in Poland

“Smile, because a smile is worth so much and makes every person more personable.”

 “I was born to a family with three sons and a daughter. We lived in a small house in a small town. We didn’t have much, we lived meagerly, but we were happy. My father was religious, he worked hard to bring home food. I can’t remember him because when I was four he left the house and did not return, and to this day we don’t know what happened to him. At home we spoke Polish or Yiddish.

In 1945 when I was eleven, I came to Israel on an illegal immigrant ship. I fled because of persecution. My mother asked me to go alone, because she was looking after my siblings who remained in Poland. They arrived in Israel only two years later. Here in Israel I met my wife Ahuva when I began working in security for the Knesset. A friend introduced us, and we fell in love immediately. We have three daughters and a son, and we live in Jerusalem.”