אילן רמון (20 ביוני 1954, י"ט בסיון התשי"ד- 1 בפברואר 2003, כ"ט בשבט התשס"ג) היה טייס פורץ דרך ונרשם בתולדותיה של המדינה בתור טייס החלל הישראלי היחיד. במשימה שהעניקה לו את התואר הייחודי, שימש אילן כמומחה בצוות מעבורת החלל קולומביה, במסגרת משימה STS-107, מטעם נאס"א וסוכנות החלל הישראלית שמצאו אותו בתור הטייס המוכשר ביותר למשימה. בתאריך ה-1 בפברואר 2003, בעת מילוי משימתו, נספה צוות המעבורת כולו.
את השירות בחיל האוויר החל אילן באוגוסט 1972 בקורס הטיס ולאחר שנתיים סיים את קורס הטיס במגמת קרב כחניך מצטיין. ב-1980 רשם לעצמו אילן רמון הישג פורץ דרך ראשון, הוא נמנה עם הטייסים הראשונים שנסעו לארצות הברית על מנת ללמוד להטיס את מטוס ה-F16 ולקלוט אותו בחיל האוויר הישראלי. מבצע משמעותי נוסף בו לקח חלק הוא הפצצת הכור שהחל להבנות בעיראק ביוני 1981, בו אילן היה אז צעיר הטייסים, אך כבר אז קיבל תפקיד חשוב: האחרון במבנה התקיפה, מיקום שנחשב למסוכן במיוחד.
לאורך שירותו צבר רמון מספר מרשים ביותר של שעות טיסה על ארבעה מטוסים שונים: יותר מ-4,000 שעות טיסה על מטוסי סקייהוק, נשר, פנטום ו-F16. הודות לניסיונו העשיר בחיל האוויר, ב-1997 רמון נבחר על ידי סוכנות החלל הישראלית להיות טייס החלל הישראלי הראשון, בהנחיית נאס"א. בתפקידו במשימת STS-107 במעבורת, השתתף רמון בתפעול ניסוי האבק הישראלי, שתוכנן באוניברסיטת תל אביב במטרה לחקור את השפעתן של סופות אבק על המזרח התיכון, וכן תחומים נוספים בביולוגיה ובפיזיקה.
לאחר למעלה משנה של אימונים אינטנסיביים שוגרה מעבורת החלל קולומביה ב-16 בינואר 2003 למשימה בת 16 ימים. סיומה של המשימה נזכר כתאריך טרגי ביותר. ב-1 בפברואר 2003 בדרכה של מעבורת החלל חזרה, היא התפרקה כשחצתה את האטמוספירה לכדור הארץ. האירוע גרם למותם של אילן רמון וששת חבריו לצוות.
גופתו של אילן רמון הובאה לישראל חמישה ימים לאחר האסון. עם הגעת הארון נערך טקס ממלכתי בבסיס חיל האוויר שליד נמל התעופה בן גוריון בנוכחות המשפחה, ובראשות נשיא המדינה, ראש הממשלה אריאל שרון ז"ל ונציגי נאס"א. ב-11 בפברואר נקבר אילן רמון בנהלל בטקס צבאי. לאחר מותו, עוטר רמון באות הערכה מטעם הרמטכ"ל, ומדליית הכבוד החללית של הקונגרס. כאות כבוד לפועלו המשמעותי, רחובות, בתי ספר, ומרכזי חלל נושאים את שמו של אילן רמון, בארץ ובעולם.
