ויליאם בלקסטון

ב-1890 בלקסטון ערך וועידה גדולה, "העבר, הווה ועתיד של ישראל," בוועידה נכחו גם רבנים אמריקאים רבים. וועידה זאת הובילה לעצומת בלקסטון. העצומה נשלחה לנשיא בנג'מין הריסון במרץ 1891. על העצומה חתמו יותר מ-400 אנשים משפיעים מאוד בארה"ב, תעשיינים, פוליטיקאים, אנשי כמורה, שופטים ואנשי תקשורת. המטרה הייתה לשכנע את הנשיא להשתמש בכוח השפעה שלו על רוסיה כדי שתאפשר הגירה חופשית ליהדות רוסיה לארץ ישראל.

עצומת בלקסטון הייתה כיוון התפתחות משמעותי ודובר עליה רבות בתקשורת על ידי יהודים ונוצרים כאחד אשר נשאו את עיניים קדימה כלפי ציון. לאחר דור, לואי ברנדייס, שופט בבית המשפט העליון, ביקש מבלקסטון לשלוח את העצומה שוב, הפעם לנשיא ווידרו וילסון ב-1917. העצומה השפיעה על הנשיא ועקב כך הוא תמך בהצהרת בלפור באותה השנה. כך, עצומת בלקסון הפכה לאקט הפוליטי הגדול של הציונות הנוצרית במאה ה-19 של אמריקה.

ויליאם יוג'ין בלקסטון, אדם שמאבקו למען העם היהודי היה מוסרי וצודק.